את הרעיון לצלם - לשם שינוי - את האנשים שמקיפים אותי אני חייבת למעשה ליעל דנון, שבמשך ארבעה חודשים דאגה לתהות בפני מדי יום ביומו מדוע איני עושה כן. "את חייבת לצלם אותו כבר!", היא הייתה מצביעה לעבר אחד מחבריי ודוחפת אותי להפר את אותם הכללים המחמירים, שכבר סיפרתי כאן עליהם.
לאחר שנזכרתי שגם ביהדות היומולדת השלישי נחגג באירוע אופנתי (טראומתי משהו), החלטתי שזו עילה מספקת לציין גם את יום הולדתו של הבייבי שלי באירוע אופנתי מסוג מעט אחר.

View original post